ארץ ישראל מתפתחת כל הזמן וזו הסיבה שאנו עדים לעבודות כביש רבות בפריסה ארצית, כאשר חלקן קשורות לפיתוח תשתיות הקשורות לפרויקטי בניה רבים אם זה בנייה של דירות חדשות בבנייני רבי קומות או איזו וילות על קרקע חקלאי או אחר שהופשר לטובת הבניה או פרויקטים של תמ"א 38 והתחדשות עירונית רבים שמתקיימים ברחבי הארץ.
במהלך פעילות בכבישים לסלילת כבישים חדשים או תיקון ותחזוקת של כבישים קיימים, תמיד נראה ציוד מיוחד המופעל עי-ידי צוות שמבצע סימון כבישים וצביעה בהתאם להוראות משרד התחברוה, כאשר לעיתים נבחין בין מספר צבעים שונים, שמשתמשים לביצוע פרויקט של הצביעה.
בדרך כלל הצבעים המקובלים בסימון כבישים ברחבי הארץ וגם בעולם, הינם צבע לבן וצבע צהוב, כאשר הצבע הלבן מסמן נתיני נסיעה שונים לכיוונים מסויימים תוך שילוב של קווים רציפים לבין קווים לא רציפים, כאשר ללא ספק לכל סימון שכזה משצעות שונה לחלוטין ומשפיעה על קבלת החלטות של כל נהג ונהג הנוהב במקטע מסוים (קו רציף משמעותו שאסוף לבצע מעקף בעוד שקו לא רציף מאפשר לבצע מעקפים במהלך הנסיעה), בנוסף משתמשים גם בעוביים שונים של קו לבן ובאמצעות כך משנים לחלוטין את המסר המועבר לנהג במקטע מסוים של הכביש.
לצד קווים בצבע לבן, משתמשים בסימונים בצבע צהוב, כאשר המשמעות משתנה – בצבע צהוב של סימונים משתמשים לטובת העברת מסר כי מדובר על קווי שוליים של הכביש ו/או על כך שמדובר על מקטע המיועד לתחבורה ציבורית (אוטובוסים, מוניות וכד').
בנוסף לאמור לעיל יש גם צבע כתוב שבו משתמשים לטובת סימונים זמניים של מקטעים, אשר נמצאים בתהליך פיתוח או שינוי.
למעשה זה אומר שאם נעבור באותו קטע כביש כעבור מספר ימים בודדים, נוכל להבחין לעיתים שהסימון השתנה בצורה מסוימת, כאשר הנושא קשור באופן ישיר להתקדמות של הפרויקט לפיתוח או תחזוקת מקטע מסוים.
יש לשים לב שמקטעים של הכבישים שנמצאים בתהליך תחזוקה או פיתוח, השוליים בדרך כלל נהפכים לצרים ובכך קיימת סכנה מסוימת לתמרן על הכביש במידה וקיימת סכנה כלשהי, לכן בדרך כלל במקטעים מסוג זה מציבים תמרורים שמגבילים מהירות מרמה רגילה לרמה נמוכה יותר בניסיון להוריד למינימום מצבים מסוכנים בדרכים.